<h1>הרוקח סימן רע"ג</h1>
<h2>דף לו.</h2>
וקיימא לן כר' עקיבא בפ' כל שעה בב' לילות הראשונות בעינן לחם עוני פרט לעיסה שנילושה בשמן ויין ודבש, הוא הדין בתבלין ומילחא, (ל"ו ע"ב) ולא חלוט ברותחין ולא אשישה גלוסקאה יפה. מצות יאכל לרבות פת הדראה שניטל הדרה כגון פת קיבר. (תנו רבנן יוצאין בפת הדראה שניטל הדרה כגון פת קיבר). (ל"ז ע"א) תנו רבנן יוצאין בפת הדראה ובפת נקייה סריקין המצויירין אין עושין לכתחילה לפי ששוהא עליהן על ציורין. יוצאין במצה הינא (מל' אל תאכלו נא) כל שפורסה ואין חוטין יוצאין ממנה. בפ' כל שעה (מ' ע"א) אמר רב הונא בציקות של נכרים אדם ממלא כריסו מהם ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה אע"פ שראינו שלא החמיצו אינן בני שימור לעשות לשם מצה הילכך אינו יוצא אם לא יאכל כזית מצה, לכך כותי חרש שוטה וקטן אין לשין. בלילות ראשונות לאחר שילוש כל עיסתו יגרוד העיסה מן הכלי וישפוך המים במקום מדרון אלכסון שלא יאסף כזית במקום אחד כדאיתא בפ' כל שעה או ישפכם ברשות הרבים.
<h2>דף מ.</h2>
וקיימא לן כר' עקיבא בפ' כל שעה (ל"ו ע"א) בב' לילות הראשונות בעינן לחם עוני פרט לעיסה שנילושה בשמן ויין ודבש, הוא הדין בתבלין ומילחא, (ל"ו ע"ב) ולא חלוט ברותחין ולא אשישה גלוסקאה יפה. מצות יאכל לרבות פת הדראה שניטל הדרה כגון פת קיבר. (תנו רבנן יוצאין בפת הדראה שניטל הדרה כגון פת קיבר). (ל"ז ע"א) תנו רבנן יוצאין בפת הדראה ובפת נקייה סריקין המצויירין אין עושין לכתחילה לפי ששוהא עליהן על ציורין. יוצאין במצה הינא (מל' אל תאכלו נא) כל שפורסה ואין חוטין יוצאין ממנה. בפ' כל שעה אמר רב הונא בציקות של נכרים אדם ממלא כריסו מהם ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה אע"פ שראינו שלא החמיצו אינן בני שימור לעשות לשם מצה הילכך אינו יוצא אם לא יאכל כזית מצה, לכך כותי חרש שוטה וקטן אין לשין. בלילות ראשונות לאחר שילוש כל עיסתו יגרוד העיסה מן הכלי וישפוך המים במקום מדרון אלכסון שלא יאסף כזית במקום אחד כדאיתא בפ' כל שעה או ישפכם ברשות הרבים.
<h2>דף מב.</h2>
בשילהי כל שעה אמר רב יהודה אשה לא תלוש אלא במים שלנו הלילה. דרש רבא אשה לא תלוש לא בחמה ולא בחמי חמה ולא במים הגרופים מן המולייר עברה ולשה אסור אם חמה זורחת תשב בצל ותלוש ואם הוא יום מעונן לא תשב לא בחצר ולא בבית במקום שהיתה חמה זורחת דקיימא לן בפ' א' דתענית (דף ו') (יומא כ"ח ע"ב) יומא דעיבא כולא שמשא אלא תשב בבית ולא אצל האש ולא אצל פי התנור ולשין העיסה בזריזות כדאמרינן לא תגביה ידה עד שתגמור. וכל אדם ילמד לבני ביתו לומר כשלשין המצות יאמר כל הבצק שתפול לארץ חוץ לכלי שלשין ממנו יהיה בטל והפקר, זה צריך לומר קודם שתחמיץ העיסה הנופלת לארץ כדמוקים רב אחא בר יעקב בפ' א' דפסחים (ז' ע"א) היה יושב בבית המדרש ונזכר שיש לו עיסה מגולגלת ומתיירא שלא תחמיץ מבטל בלבו אפי' ביום טוב.
